לא רק שהיא הסכימה  לחלוק את המתכון, אלא  הגדילה לעשות והזמינה אותי אליה, לצפות בה כיצד היא מכינה אותן.
תוכלו לראות סרטונים ותמונות של דרך הכנה בתיעוד שלי אותה בהיילטייס באינסטגרם שלי.

לאחר היכרות קצרה איתה, לא היה ספק כי עומדת מולי אישה יוצאת דופן.
מסוג הנשים הצדיקות הגמורות שיודעות בוודאות ובאמונה מלאה שכל מה  שיש להן ניתן מהבורא ואין להן שום בעיה לחלוק עם אחרים.
נו? כמה עוצמה יש בזה?!.

אני רואה חשיבות גדולה בתיעוד ושימור מתכונים בעיקר מהסוג שיש בהם טכניקת עבודה.
שליטה בטכניקה יש חשיבות גדולה להצלחת המתכון.  המתכונים של האימהות והסבתות שלנו ושל הדור ההולך ונעלם הזה, עם התמימות, הערכים, האהבה הרוך והטוב האינסופי ולהוקיר תודה על שזכינו לגדול לרגליהן.
תורה שלמה שעברה מאם לבת עם טכניקות שנראות לנו פשוטות אך יש לשים לב לפרטים רבים כדי שיצא לנו בדיוק כמו שלהם יוצא.

במיומנות גדולה היא מיד החלה בהכנת הבצק, כאשר אני מנסה להדביק את הקצב.
היא המיסה את השמרים עם מים ובקערה גדולה הכניסה ביצים נוזלים וסוכר - היא ערבבה את הכל עם אצבעותיה עד שחשה שהסוכר בתוך התערובת הנוזלית, נמס מעט.
לאחר מכן היא הכניסה פנימה את הקמח והשמרים  ולאט לאט לשה בידיה מיומנות את הבצק הדביק.
שמתי לב כי היא לשה אותו רק מעט והשאירה אותו גבשושי ובלתי מעובד בעליל והשאירה אותו מעט דביק.
השאירה אותו בקערת הערבוב לתפוח עד שהכפיל את נפחו, זה לקח בערך כשעה וחצי.
היא פרסה סדין גדול על גבי שולחת העבודה. את חציו קימחה וחציו השארה ללא קמח.
לאחר התפיחה היא הורידה את הנפח הבצק קרצה  בידיה חתיכות מתוך הבצק ויצרה גלילים והניחה אותם בצד, על גבי הסדין הלא מקומח.
לאחר שסיימה לקרוץ את כל הבצק, היא החלה לרדד את חתיכות הבצק לגלילים וסגרה לצורת סופגנייה עם חור.
בשלב זה העבירה את עיגולי הבצק המרודדים לסדין אך הפעם לחלק המקומח.
עד שסיימה, הסופגנייה הראשונה תפחה דיה, והייתה מוכנה לטיגון.

היא חיממה את השמן בסיר רחב והחלה במלאכת הטיגון.
היא טיגנה אותם אחד אחד והעבירה אותם לנייר סופג.
כאשר סיימה במקביל הכינה סירופ מסוכר ומים ובישלה אותו עד לצבע ענברי מעט סמיך, לאחר שסיימה טבלה אותן אחת אחת.

אם תקפידו להכין אותם בדיוק כמו הדודה, וכפי שפרטתי במתכון כאן צעד אחר צעד מובטח לכם תענוג גדול מאוד.

מה שבהחלט בא לידי ביטוי בכל המתכונים של המאמות כולל המתכון הזה הוא הפשטות, בעצם לא ללוש יותר מידיי את הבצק בניגוד למה שאנחנו יודעים. לרדד על סדין שהיום פחות מקובל אבל יש לו משמעות גדולה, ואת הסירופ לבשל היטב היטב עד לסמיכות בינונית כך הסירופ המעט לימוני ש"יודע" לעטוף את הבצק המטוגן ולבטל לחלוטין את הטעם של הבצק המטוגן ואף להפוך את החוץ למעט פריך עם מתיקות מעודנת.

דודה רחל הכינה עבורי ביום הזה לא רק סופגניות, היא התקינה סיר מדהים של עוף עם לפת שאת המתכון הזה אשתף בהמשך....